כל סובביי ביום-יום ידעו שזה יגיע. זהו. קצה נפשי באיחורים, בעיכובים ובביטולים של הרכבת. יום-יום אני נוסע בקו נתניה-תל-אביב-נתניה של רכבת ישראל. אחרי הפעם האחרונה שמנהל התחנה בנתניה הודיע בכריזה, בשעה 07:38, 'הרכבת המאספת לאשקלון שהיתה אמורה להגיע ב-07:36...מבוטלת', בלי אפילו להוסיף סימן קריאה בודד בסוף ההודעה, כי לאחרונה זה הפך לדבר שבשיגרה, חשבתי לעצמי איך אפשר לגרום לחבורת הביריונים הזאת להפסיק להתעלל בי ובכל עשרות (או שמא מאות) אלפי נוסעיה היום-יומיים ולהחזיר את הדטרמיניסטיות האופיינית לכלי תחבורה זה, כפי שנהוג בכל מדינה מתוקנת.
אז עלה לי הרעיון הבא: אפליקציית סמארטפון שאדם ילחץ על הכפתור כשהרכבת שלו עזבה את תחנת המוצא שלו (נקרא לזה צ'ק-אין) ופעם נוספת כשיגיע ליעד שלו (נקרא לזה צ'ק-אאוט). ככה האפליקציה תמדוד את האיחור שנגרם לאותו אדם באותה נסיעה, תעשה את המכפלות של אלפי נוסעים, את זה תכפיל בשכר ממוצע לשעת עבודה במשק ותציג מדד יום-יומי לכמות הכסף שהמשק מפסיד הודות להתנהלות הכושלת והביריונית של מתפעליה. בדרך זו, ישפיעו ההמונים על התנהלות חבורת הבריונים הזו.
מה אתם אומרים?
כעת אני מחפש מישהו שיפתח את האפליקציה הזו. מישהו שיודע לפתח אפליקציות לסמארטפונים, נאיבי אולי כמוני, שחושב שבכל זאת אפשר להשפיע על הבריונים הללו. אני מאמין שאם רבים ישתמשו בזה המספרים יהיו משמעותיים ויצליחו להזיז משהו. גישה נאיבית אולי, אבל אקטיביסטית. תמיד הרבה יותר קל לשבת על הכורסה בסלון ולהתלונן על חבורת בריונים כזו או אחרת שמנהלת לנו את המדינה, בין אם אלו החרדים, בין אם אלו ועדי עובדים בריונים, ובין אם אלו מנהיגינו המושחתים, הנגועים מכל כיוון.
הרעיון הזה בכל אופן עולה בקנה אחד (וכנראה משם בכלל זה עלה לי) עם תאוריה חברתית שאני מכנה אותה בשם מרקסיזם 2.0. תאוריה שגיבשתי לעצמי כבר לפני שלוש שנים (הרבה לפני המחאה החברתית שהיא חלק ממנה) וניסיתי להפיץ אותה אצל החברים, בחוגי בית ואפילו בטלויזיה. עכשיו, שלוש שנים אחרי, אני מרגיש שהתאוריה רק גובשה והתחדדה יותר, וכעת, כשיש לי בלוג משלי אני יכול להרחיב עליה מעט יותר.
אז מה אם כן בין מרקסיזם לאפליקצית סמארטפון? אנא הצטרפו אלי למסע הבא.
